רשלנות רפואית בלידה – עיכוב בהחלטה על סיום לידה בניתוח קיסרית

מאת: עו"ד אבי לוטן

לידה וגינלית לאחר לידה קודמת שבוצעה בניתוח קיסרי (Vaginal Birth After Cecarean), להלן גם VBAC) היא לידה שאינה נטולת סיכונים וסיבוכים, כשהעיקרי שבהם הוא קריעת הרחם באזור הצלקת הקודמת (של הניתוח הקיסרי), נזק אפשרי לעובר ובמקרים קיצוניים אף צורך אפשרי לכרות את הרחם של היולדת. על כן הצוות הרפואי חייב להיות ער לסיכונים אלה ולעקוב בקפידה אחר מהלך הלידה.

בתא 8005/06 ב.ר נ' המרכז הרפואי ספיר (בי"ח מאיר), קיבל בית המשפט תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה והטיל על הנתבעת תשלום פיצויים בסך 1,140,890 ₪ עבור ראשי נזק שונים בגין לידתה של תינוקת עם פגיעה מוחית קשה אשר נפטרה כעבור שנה.

מדובר במקרה של ביצוע לידה נרתיקית שבוצעה באישה לה הייתה זו הלידה השנייה, ולאחר שבמהלך הלידה הראשונה בוצע בה ניתוח קיסרי.

התובעת הגיעה לבית החולים לאחר שחשה בצירים ונשלחה לביתה לאחר שהרופא המליץ לה לבצע הליכה רגלית על מנת לזרז את הלידה. כעבור מספר שעות, כששבה לבית החולים בפעם השנייה, החלה למעשה הלידה. הלידה התקדמה באיטיות ורק בשעה 13:00 הגיעה פתיחה של תשעה סנטימטרים.

בשעה 12:25 מוניטור העובר הראה האטה חמורה בדופק שהתייצבה לאחר שלוש דקות, האטות קלות נוספות שבו וחזרו בהמשך. החל מהשעה 13:00 חלה האטה משמעותית ברישום הדופק ובשעה 13:10 אף חלה החמרה קיצונית בדופק בה ירד הדופק מתחת ל-80 פעימות בדקה למשך כשלוש דקות נוספות.

בשעה 13:30 מצאה הרופאה המיילדת החמרה נוספת ומשמעותית בניטור הדופק הפנימי של התינוקת והחליטה על ביצוע ניתוח קיסרי באופן דחוף.

כעבור עשרים דקות נולדה התינוקת עם סימני תשניק, ובהמשך סבלה מפגיעה נוירולוגית קשה ומפיגור פסיכו-מוטורי. התינוקת נפטרה לאחר כשנה.

התובעים טענו כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית בלידה שכן לא הוסברו להם כל הסיכונים הכרוכים בלידת VBAC (לידה רגילה לאחר לידה קיסרית) וכי הרופאים התרשלו בטיפול בעת הלידה ובמועד ההחלטה על ביצוע ניתוח קיסרי.

ביהמ"ש, בהסתמך על עדויות הצדדים, דחה את טענת התובעים בדבר חוסר ההסבר על הסיכונים בלידה אך קיבל את טענתם להתרשלות מצד הרופאים וקבע כי התנהגותם גרמה לפגיעה בתינוקת ולמותה ומצא אותם אחראים לאירוע של רשלנות רפואית בלידה.

החלטתו של בית המשפט התבססה על דעת המומחה הרפואי מטעם התביעה שקבע כי כבר בשעה 13:00, כשחלה ההאטה המשמעותית בדופק, היה לפי הפרקטיקה הרפואית המקובלת צורך להחליט על ניתוח קיסרי, וכי ההמתנה עד לשעה 13:30 , היא אשר גרמה לנזק לתינוקת.

ביהמ"ש קבע כי הצוות הרפואי התרשל משלא הורה על ניתוח קיסרי דחוף מוקדם יותר למועד שבו ההחלה התקבלה וכי הרשלנות הרפואית בלידה היא זו אשר גרמה לנזק.

ביהמ"ש קבע ממצאים אלה לאור המכלול הכולל של הנתונים שהיו קיימים אותה עת, דהיינו: לידה הכרוכה בסיכון של קריעת רחם (לידה וגינלית לאחר לידה קודמת בניתוח קיסרי); לידה שאינה מתקדמת או מתקדמת בקצב איטי ואין סיכוי שתתרחש בזמן הקרוב; הופעת האטות במוניטור.

בנסיבות אלה, הגיע ביהמ"ש למסקנה שלא היה מקום להמתנה נוספת, והצוות הרפואי היה חייב להורות כבר בשלב זה על ניתוח קיסרי, וכי אי קבלת החלטה על ביצוע ניתוח קיסרי בשלב זה, מהווה רשלנות רפואית בניהול הלידה.

שאלה נוספת אשר עלתה היא האם, משהתקבלה (באיחור) ההחלטה על ביצוע היילוד בניתוח קיסרי, רופאי הנתבעים פעלו במהירות הראויה לביצוע הניתוח.

לעניין זה קבע ביהמ"ש כי פרק זמן של 15 דקות לביצוע ניתוח קיסרי הוא פרק זמן אפשרי וראוי כאשר חדר הניתוח פנוי וכל הצוות זמין. זאת גם ללא ויתור על איכות ההכנות לניתוח. עם זה בהתקיים אילוצים שונים של המערך הרפואי, כמו זמינותו של חדר הניתוח, זמינותם של הצוותים הרפואיים – המנתחים והמרדימים, ובעיות לוגיסטיות נוספות, שלא ניתן במציאות הקיימת להתעלם מהם, יש להשלים, חרף העובדה שהדבר אינו רצוי, גם עם חלוף פרק זמן ארוך יותר, של כ – 25-30 דקות עד לניתוח. אולם שיהוי כזה בביצוע הניתוח, כדי שיתקבל כשיהוי סביר, מחייב מתן הסבר, המבוסס על נסיבותיו המיוחדות של המקרה הנדון, ועל כך שבפועל נעשו מאמצים סבירים לקצר פרק זמן זה דבר שלא הסתייע באותן נסיבות.

לסיום קבע ביהמ"ש כי בית החולים התרשל בניהול לידתה של התובעת, וכי אין חולק על כך שנזקה של המנוחה נבע מהתשניק הקשה בו לקתה עקב הרשלנות הרפואית בלידה.

לגולשי הפורטל עומד ייעוץ ראשוני באמצעות עו"ד אבי לוטן המייצג מקרים קשים של רשלנות רפואית. טל': 03-6916555, מוקד הודעות: 03-7542221,
אתר אינטרנט: www.lotan-law.co.il, דוא"ל: lotanlaw@gmail.com